פינוק

לפני המון שנים קראתי באחד מהספרים הגדרה של המילה "פינוק".

פינוק פירושו לעשות עבור מישהו משהו שהוא יכול ומסוגל לעשות בעצמו.

אז פינוק-לכשעצמו הוא לא בהכרח תמיד דבר רע, אבל כשהוא נעשה במודע ובמידה.

למה אני מתכוונת?

נניח שיש משהו שהילד.ה שלכם מסוגל.ת לעשות לבד, כמו להתלבש למשל.

בכל פעם שאתם בוחרים לעשות את זה במקומו (ולא משנה מהי הסיבה לכך - אתם מנסים לחסוך זמן, אין לכם סבלנות להמתין עד שיעשה זאת בעצמו, או כל סיבה אחרת) לא רק שיש פה "פינוק", אלא יש כאן פגיעה בתחושות המסוגלות והעצמאות של הילד.ה שלכם ובדרך שבה הוא "רואה" את עצמו.

כל אדם בבסיסו שואף לעצמאות, הן עצמאות מחשבתית והן עצמאות פיזית.

גם כשאתם מגדלים ילד.ה שנראה לכם חסר.ת מוטיבציה לעשות דברים, זה לא בגלל שהם נולדו כך, בבסיס השאיפה היא כל הזמן התפתחות.

אז אם הם לא נולדו כך, מדוע בכל זאת אין להם מוטיבציה? יכולים להיות לזה כמה וכמה הסברים, חשוב ושווה לבדוק בכל משפחה על מה זה יושב כדי לקיים תהליך אפקטיבי.

כשאתם מונעים את הקיום הבסיסי של עצמאות, אתם מונעים את ההתפתחות הכי טבעית של הילדים שלכם.

נכון, חלקם ממש זקוקים לעזרה, לפעמים נדמה שהם אפילו לא מסוגלים לעצמאות מחשבתית.

אל תטעו, כל ילד.ה בכל רמת תפקוד, מורכבת ככל שתהיה, זקוק.ה לעצמאות הזו וגם מסוגל.ת לה.

איך אתם הייתם מרגישים אם מישהו היה ממהר לעשות עבורכם הכל, גם את הדברים שאתם מסוגלים לעשות בעצמכם?