אתמול הייתי בתצפית בתיכון בירושלים. באמת אחד מבתי הספר הכי נפלאים שיצא לי לעבוד איתם. ישבנו וניהלנו שיחה על התלמיד המשולב. בשיחה הזו הסברתי לצוות על ליווי של תלמיד מורכב בתוך ביס רגיל.
אנחנו האנשים הנוירוטיפיקלים (אלו שמוגדרים ״רגילים״) מצפים שמי שמולנו יגיב בהתאם לשפה בה אנחנו מדברים. תהליך הלמידה שלנו הוא לקבל את זה שלאנשים אוטיסטים יש שפה אוטיסטית וזה אומר שהם מדברים אחרת מאיתנו.
אנחנו מדברים נוירוטיפיקלית והם מדברים אוטיסטית. אם הייתם פוגשים נער יפני, האם הייתם מיד דורשים ממנו לדבר עברית? אולי הייתם אתם מנסים לדבר קצת יפנית ושהוא ידבר קצת עברית ושניכם תדברו קצת אנגלית וכך תתקשרו?
אז למה לא עם אוטיסטים?
אנחנו נלמד אותם לדבר קצת נוירוטיפיקלית, נלמד מהם לדבר קצת אוטיסטית וכך נתקשר.
העובדה שילד יושב בכיתה, לא משתתף, מתעסק עם כל מני דברים - אינה מעידה דבר על רמת ההבנה שלו והרמה הקוגניטיבית שלו. איך נדע מה הוא מבין? נבדוק את זה בשפה שלו, בדרך שלו. זה אומר שאין מה לעשות לו מבחנים בשפה נוירוטיפיקלית, הוא לא יעבור אותם.
אז איך זה נראה בפועל?
אני אשאל שאלות קונקרטיות וברורות, במקום לומר לו, תסכם לי את המאמר, אני אשאל אותו, מה שם המאמר? למה החרדים לא רוצים להתגייס? איך נקרא החוק הזה? מה קרה כשהחוק הגיע לכנסת?
תתפלאו לגלות שהנער הזה מבין ויודע לענות לכם על כל השאלות.
אז בפעם הבאה כשאתם רואים ילד שלא מדבר או שהתפקוד שלו מורכב, אל תניחו לגביו הנחות מלבד אחת - אני לא מבין את השפה שלו.
מנסיון של 22 שנה אני יכולה לומר בוודאות - לא חשוב כמה הם מורכבים, לא מדברים, ״נראים מאוד אוטיסטים״ - יש שם הבנה הרבה הרבה מעבר למה שאתם בכלל יכולים לשער.
Comentarios